לחץ בערב שבת: תרגום אונקלוס או רש"י הקדוש על הפרשה?
בעזהשי"ת כשאנחנו מתקרבים לשבת המלכה, נתקלתי בנסיון של ממש הנוגע לכל אחד שמשתדל להעביר את הסדרה שמו"ת כראוי. ביום שישי האחרון היה לחץ עצום לפני כניסת שבת, והייתי צריך לעזור לאשתי בבית כדי שנכנס לשבת בקדושה ובטהרה בלי שום כעסים והקפדות חלילה.
ראיתי שאין לי זמן להספיק גם תרגום וגם ללמוד את פירוש רש"י הקדוש על כל הפרשה. בשו"ע הרי נפסק במפורש שאפשר לצאת ידי חובה בפירוש רש"י במקם תרגום, אבל כידוע זקני החסידים והרבי זי"ע הקפידו מאוד על קריאת התרגום דייקא, וכך גם מובא בשם האריז"ל שצריך את שניהם יחד להמשכת המוחין.
השאלה שלי אליכם אחים יקרים, במצב כזה של שעת הדחק שהזמן קצר, איזה מהם עדיף? לקרוא רק את אונקלוס כדי לשמור על החיוב המקורי של "אחד תרגום", או ללמוד רש"י שממש מאיר את העיניים והלב להבנת פשט הפסוקים? אשמח לשמוע איך אתם נוהגים במצב כזה, כי היה לי מזה ממש חלישת הדעת כל השבת.
מצטער אם זאת שאלה בסיסית ואני עדיין לומד, אבל יש משהו שאני לא כל כך מבין בסיטואציה הזאת. למה חייבים להספיק את הכל דוקא ביום שישי כשכולם בלחץ מטורף? אני אישית מתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום כבר ביום רביעי או חמישי, וככה אני מגיע ליום שישי הרבה יותר רגוע ויכול לעזור לאשתי בנחת. ואם כבר הגעתם לרגע האחרון, הרב אצלנו תמיד מסביר ששלום בית ומניעת כעסים קודמים לכל. אי אפשר פשוט להשלים את רש"י או את התרגום בשבת בבוקר אחרי התפילה במקום להלחץ?
רבי אליהו, ולכאורה קשה על דבריך, שהרי הפסק שמתיר להשלים בדיעבד עד שמחת תורה לא עוקר את העיקר של "ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור".
ומבואר בתוספות במסכת ברכות (ח ע"א ד"ה ישלים) שהעניין הוא דווקא להקדים את הקריאה לפני שהציבור קוראים אותה בשבת בבוקר, ומשום כך לכתחילה הזמן הראוי הוא בערב שבת סמוך לקריאה. אבל ויש לדון כאן מזווית שונה לחלוטין. הרי יש הבדל מהותי ויסודי בין אונקלוס לרש"י – יסוד תקנת התרגום מבוסס על המתורגמן שהיה מתרגם בבית הכנסת, ונפ"מ שזה חלק אינטגרלי מצורת הקריאה של הפסוקים עצמם, בניגוד לרש"י שמהווה לימוד בעלמא של הבנת הפסוק.
ולכן אם יש לחץ אמיתי בבית, פשוט שיקרא השניים מקרא עם אונקלוס בלבד לפני שבת כדי לקיים את צורת התקנה דאיתי שפיר, ואת פירש רש"י ישלים בנחת במהלך השבת עצמה בתורת לימוד. באופן כזה לא מפסידים את חומרא ד"ירא שמים" שפוסק השו"ע, מרוויחים את הקריאה קודם הציבור, והכי חשוב - שומרים על שלום הבית.
סליחה אם זאת שאלה ממש בסיסית ואני עדין לומד, אבל אני ממש לא מסכים עם הגישה של הלחץ הזה ביום שישי.
למה בכלל להגיע למצב שצריך לבחור בין רש"י לאונקלוס ולסכן את שלום הבית? למדתי לא מזמן במשנ"ב שבעצם מותר להשלים את שניים מקרא ואחד תרגום אפילו עד שמחת תורה, או לפחות עד יום שלישי שאחרי השבת.
אז מה ההגיון להכנס ללחץ וכעסים שניה לפני כניסת שבת? חוץ מזה, כתוב במפורש בשולחן ערוך שכל אדם חייב לעזור בהכנות בבית לקראת שבת, אז מנסיון שלי העזרה לאישה היא החובה האמיתית של יום שישי בצהרים. את רש"י והתרגום אפשר פשוט לקרוא בשבת עצמה בנחת אחרי התפילה, העיקר לא להכנס לעצבים ולריב איתה.