שאלה מעניינת! חיישני תנועה ברחוב בחג
חשבתי על זה ו... ככל שהטכנולוגיה מתקדמת אנחנו נתקלים ביותר בעיות של חיישנים ומצלמות ברחובות דווקא בחג כשהולכים ברגל הרבה לבית כנסת. יש לי סברא שאולי בנורות לד שנדלקות אוטומתית כשעוברים לידן זה לא איסור הבערה ממש, כי הרב שלמה זלמן פוסק במנחת שלמה שבלי חוט להט זה פחות חמור מדאוריתא. למרות זאת זה נראה לי עדין בעייתי מאוד לעבור שם לכתחילה, אז מה דעתכם?
ויש לדון טובא בדבריך יעקב, דלכאורה קשה להתייחס להליכה ברחוב כפסיק רישיה רגיל כמו שהציגו פה שאר החברים. הרי ההולך לא עושה שום מעשה של הדלקה בידיים כלל, אלא גופו רק חותך או מחזיר את קרן החיישן תוך כדי הליכתו, והוי לכל היותר גרמא או מסיר מונע. ומבואר בתוספות בסנהדרין (עז ע"א ד"ה סוף) גבי סכר דמיא, דכל היכא שאין כוחו פועל מיד באופן ישיר אלא מגיע ע"י דבר אחר, לא חשיב מעשה אלא גרמא בעלמא. ואם כן הנידון שלנו הוא פחות ממה שתיארו, זה לא סתם פסיק רישיה, אלא פסיק רישיה בגרמא! ונפ"מ עצומה להלכה, דכיון שפנס לד אין בו חוט להט והוי דרבנן כמו שהביאו פה, יוצא שיש לנו כאן פסיק רישיה דלא ניחא ליה בגרמא דאיסור דרבנן. בתרי או תלת דרבנן כאלו, ודאי שיש פנים רבות להקל לכתחילה אפלו שלא במקום צער, וזה הופך את כל הקושיא לחלשה הרבה יותר.
עם כל הכבוד לדברי יעקב, למעשה ההוראה המקובלת בפוסקים אינה להקל בזה כל כך מהר. אמנם מוסכם שפנס לד ללא חוט להט הוא איסור דרבנן, אך פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן עדיין אסור להלכה. במשנ"ב בסימן שט"ז ס"ק ה' מפורש שאין להתיר פסיק רישה אפילו בדרבנן אלא במקום הפסד גדול או צער.
מעבר לזה, כשהולכים ברחוב חשוך קשה מאוד לטעון שזה באמת לא ניחא ליה. הרי ברגע שהפנס נדלק האדם נהנה שהדרך מוארת לפניו כדי שלא יכשל, ואז זה כבר פסיק רישיה דניחא ליה. המנהג הרווח הוא שראוי להחמיר ולעבור מראש בצד השני של הכביש כדי לא להפעיל את החיישן. רק אם זו ממש הדרך היחידה לבית הכנסת ואין שום אפשרות אחרת, יש מקום לסמוך על צרוף הספקות, אבל וודאי שלא נכנסים למצב כזה לכתחלה כשיש מסלול עוקף פנוי.
ממש מסכים עם מה שכתבת הרב דוד! יש לי סברא שאפילו אפשר לחזק את זה מהספר אורחות שבת. הוא דן שם בידיוק על הטכנולוגיות האלו של חיישני תנועה, וכותב שאם זה בלילה חשוך אז פשוט שזה פסיק רישיה דניחא ליה גמור כי האדם נהנה לראות את הדרך.
בנוסף ראיתי תשובה של הרב אשר וייס שאומר סברא חזקה - הרי כל המערכת של החיישן הותקנה בידיוק בשביל מי שעובר שם! אז איך אפשר לטעון שזה לא ניחא ליה אם זה נעשה במיוחד בשבילו?
חשבתי על זה ו... אולי ביום, כשיש שמש וממש לא צריכים את פנס הלד, אז זה כן יהפוך ללא ניחא ליה מוחלט ואז יהיה מותר לעבור שם לכתחילה?
עריכה שהוספתי: רק מבהיר שכל הסברא הזאת תעבוד רק בגלל שמדובר בפנס לד (שזה איסור דרבנן). אם החיישן היה מדליק נורת להט רגילה זה כבר פסיק רישיה באיסור דאורייתא, ואז הרבה יותר בעייתי להתיר גם אם זה לא ניחא ליה. מה דעתכם?
אוסיף על מה שכתבתי, שמלבד הבעיה העקרונית בדרבנן, בספר שמירת שבת כהלכתה מבואר שזה נחשב פסיק רישיה דניחא ליה גמור, שהרי ודאי יש לאדם תועלת מהאור כשהוא פוסע ברחוב חשוך. לכן ראוי להחמיר בזה מאוד, וכך פוסק גם בשו"ת שבט הלוי שאין שום היתר לעבור לכתחילה במקום שידוע שידלק שם פנס אוטומתי בעקבות תנועתו.
למעשה המנהג הרווח הוא להורות שאם יש דרך חלופית, חובה להקיף וללכת בה גם אם היא ארוכה יותר. רק במקום של שעת הדחק, כשאין שום אפשרות אחרת לחזר הביתה או לבית הכנסת, אפשר להקל ולסמוך על צרופי ספקות, אך ודאי שאין לעשות מזה היתר לכתחילה כפי שהיה משמע מדברי יעקב.
רציתי לברר משהו לגבי ההנחה שזה תמיד נחשב שנוח לנו והאור מועיל. המציאות אצלנו בשכונה היא שהרחובות מוארים לגמרי מפנסי הרחוב הרגילים, והחיישנים שנדלקים הם של פתחי הבנינים שאנחנו עוברים לידם ביכלל בלי לשים לב.
במקרה כזה, כשהרחוב כבר מואר ממילא, הרי באמת אין לנו שום תועלת מהאור הנוסף, אז למה שזה יחשב פסיק רישיה דניחא ליה? בנוסף, כשהילדים באים איתי לבית כנסת ואני דוחפת עגלה, הדרך החלופית לפעמים ארוכה וקשה מאוד. בעלי שאל את הרב שלנו על מצב כזה של טירחא גדולה ושמעתי שיש בזה מחלוקת, אז אשמח להבין אם באמת פוסקים לחומרא גם כשהאור של החיישן לא משנה לנו שום דבר במציאות של ההליכה.
בס"ד. מחילה מכבוד הרב דוד וישראל, אבל אנחנו הספרדים ממש לא פוסקים ככה, ובפרט במקרה של שרה שהרחוב מואר לגמרי!
הרי כשהרחוב כבר מואר זה פסיק רישיה דלא ניחא ליה מובהק, וכידוע מנורת לד שאין בה חוט להט זה רק איסור דרבנן. בילקוט יוסף מובא במפורש שפסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן - מותר לגמרי, קל וחומר במקום שיש לאישה טירחא וצער להקיף רחובות עם העגלה. גם מרן הרמב"ם פוסק בהלכות שבת שדבר שאין מתכוון מותר, ואפילו שיש כאן פסיק רישיה, באיסור דרבנן כשהיא ביכלל לא צריכה את האור הזה של הבנין אין שום סיבה להחמיר עליה.
ברוך ה' אצלינו במסורת תמיד הלכנו על כוח דהיתרא עדיף, ואין מה לחפש חומרות איפה שעיקר הדין להקל.
לכן ודאי שמותר לה לעבור שם כדרכה ולא להאריך את הדרך בחג וסתם לסבול בחינם.