דחוף!!! לגבי 6 שעות אחרי גבינה צהובה
בדרך כלל אני נוהג להחמיר לחכות 6 שעות אחרי גבניה צהובה. שכחתי שיש לי בערב שמחה משפחתית עם סעודה בשרית ואכלתי גבינה צהובה. האם יש מקום להקל? זה יגרום אינעימות גדולה
והאם צריך התרת נדרים בזה
שכויח לציבור הקדוש
לענ"ד עצם השאלה על התרת נדרים צ"ע גדולה. הרי רוב הגבינות הצהובות המצויות היום אינן שוהים ששה חודשים בתהליך הייצור, ואינן בכלל בגדר גבינה קשה שהחמיר בה הרמ"א ביורה דעה (סימן פ"ט סעיף ב').
אם הית מחמיר בזה עד היום רק כי חשבת שזה הדין ב"גבינה צהובה", הרי זה מנהג בטעות ולא הוי נדר כלל. ויותר מזה, עיין היטב בדברי הפרי חדש (שם ס"ק ט"ו) שיצא בחריפות נגד עצם החומרא של הרמ"א להמתין אחר גבינה קשה, ומסיק דהמנהג להחמיר בזה הוא מנהג בטעות ומותר לשנותו בלא שום התרה. אף שאין אנו פוסקים ממש כהפר"ח לעשה, מכל מקום בצירוף המציאות שזו כנראה אינה גבינה קשה, ובמקום אי נעימות בסעודת מצוה, ונראה לי שפשוט דיכול אתה לקנח ולהדיח הפה ולאכול בשר הערב בלא התרת נדרים.
ר' שמעון היקר, בעזהשי"ת חיבים לעשות פה חילוק ברור ולא לפטור הכל במחי יד כ"מנהג טעות". הרי אם יהודי קיבל על עצמו בקדושה ובטהרה להחמיר אפילו בגבינה רגילה, כמו שהביא הפתחי תשובה (בסימן פ"ט סק"א) שיש מחמירים בכל גבינה קשה אפילו לא עברה שישה חודשים - זה ודאי נדר, וכ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע היה תמיד אומר שדקדוק במאכלים משפיע ישר על טהרת הלב.
לכן יעקב אחי, התשובה תלויה לגמרי בפרטים: איזה גבינה בדיוק אכלת? אם זה סתם גבינה צהובה פשוטה שמוכנה תוך יומיים, ויש לך שמחה משפחתית שאם לא תאכל יגרום חלישה בדעת ועוגמת נפש, יש מקום גדול להקל אי"ה אבל רק אחרי התרת נדרים זריזה אצל שלושה יהודים. אבל אם אכלת גבינות קשות ממש שיושבות הרבה חודשים, שם הגזירה של הרמ"א תופסת חזק ואסור לזוז ממנה.
ר' יעקב היקר, אין כאן חלילה שום זלזול בדברי הרמ"א, אלא הבנה נכונה של המציאות. בימינו שאני, והגבינות הצהובות שמייצרים היום במפעלים אינן עומדות ששה חדשים ואינן בכלל הגזירה המקורית. זכורני שסבי זצ"ל היה מדקדק מאוד להמתין ו' שעות, אבל אך ורק אחר גבינה שהתליעה או שהתישנה כראוי, כפי שמבואר בש"ך ביורה דעה שם להדיא. על הגבינות שלנו שמקרישים אותם מהר בחומרים כימים תוך ימים ספורים, מעולם לא קבלנו מאבותינו להחמיר ולעשותן כבשר.
בנוסף, מנהג ישראל תורה, אבל מאבותינו קיבלנו שלא להפוך חומרא למכשול במקום של פגיעה בשמחה משפחתית או עגמת נפש. הרי גם השבט הלוי ורבים מפוסקי זמננו כתבו במפורש שאין לגבינת עמק וכדומה דין גבינה קשה, ולכן יכול אתה לאכול הערב בשמחה ובלב שקט, ואין פה ענין להתרת נדרים כלל כיוון שהחמרת מתוך טעות במציאות הגבינה.