דין יין מפוסטר במגע נכרי - מסורת אבותינו מול המציאות היום

ראיתי שהרבה מתחבטים היום על יין מפוסטר אם נחשב ליין מבושל לענין מגע נכרי. זכורני שסבי זצ"ל היה מקפיד מאד ולא היה מכניס לביתו אלא יין שרתח ממש על האש עד שניכר בו טעם הבישול כפסיקת השולחן ערוך, וכך מאבותינו קבלנו. אבל בימינו שאני, התעשיה השתנתה ושמעתי שרבים סומכים על פסיקת האגרות משה שפיסטור במפעל מספיק כדי להחשיבו יין מבושל. מאידך גיסא, הרבה פוסקים כמו המנחת יצחק והרב אלישיב חולקים בתוקף ואומרים שאין לזה דין מבושל כלל כיון שלא השתנה טעמו בצורה ניכרת לכל אדם ולא חסר ממידתו בעת הרתיחה. מנהג ישראל תורה, ורציתי לשאול את החברים כאן איך נוהגים אצלכם למעשה היום כשמזמינים לבית אורחים או קרובים שאינם שומרי שבת. האם סומכים בזה על הפיסטור לבד או שמקפידים דוקא על יין מבושל באמת שהשתנה טעמו לגמרי?