השכן הביא לימונים מהעץ בחצר, איך מעשרים כשאין מטבע בבית?
קבלתי מהשכן החילוני שלי שקית עם איזה עשר לימונים טריים שהוא קטף מהעץ בחצר שלו. סליחה אם זו שאלה בסיסית, אני פשוט עדיין לומד את כל העניין של תרומות ומעשרות וזה קצת מסובך לי להבין את הפרקטיקה. הבנתי שחייבים לעשר טבל ודאי, אבל אין איתי בבית מטבע מיוחדת של פדיון מעשר שני שהבנתי שצריך בשביל זה. האם אני יכול פשוט לחתוך חתיכה קטנה מאחד הלימונים, לזרוק לפח וזהו? או שחייבים ממש להגיד את כל הנוסח הארוך מהסידור ולחלל על כסף אמיתי? ממש חבל לי לזרוק את הכל כי הוא הביא לי מכל הלב, אבל אני מפחד לעשות טעות עם האיסור הזה. אשמח להדרכה מה עושים תכלס במצב כזה.
ראיתי מה שהציעו כאן חלק מהחברים:
פשוט תתקשר לקרן מעשרות ותעשה מנוי. אני באמת מסכים שזה פיתרון מצוין לטווח ארוך, אבל ההסתייגות שלי היא לגבי הרגע הזה, כי הלימונים פשוט יושבים איתי פה על השיש עכשיו. אני עדיין לומד את כל זה וסליחה אם זו שאלה בסיסית, אבל האם בינתיים אפשר סתם לקחת עשר אגורות מהארנק שלי ולחלל עליהם? אני פשוט מפחד לעשות איזה עבירה, ומצד שני ממש לא רוצה לזרוק את הלימונים ולהעליב את השכן כשהוא ישאל אותי אחר כך איך הם היו.
מחילה מכבודך ר' אליהו, אבל אי אפשר לעשות דברים כאלו כלאחר יד ופשוט לקחת עשר אגורות מהארנק לחילול.
זכורני בבית סבי זצ"ל בירושלים, כשהיו מביאים פירות חצר שלא עושרו, תמיד היה להם מטבע מיוחדת קשורה היטב בסמרטוט קטן בתוך הארון, כדי שחלילה לא יבואו להשתמש בה בשוק ויכשלו באיסור מעשר שני. אם תקח סתם מטבע מהארנק בלי להפריד ולסמן אותה, יש חשש גדול למכשול שאחד הילדים יקח אותה בטעות לקנות ממתק. ומה שחשבת בתחילה אולי רק לחתוך חתיכה ללא הנוסח - מאבותינו קיבלנו שעיקר ההפרשה הוא קריאת השם, ובלי שאומרים את הנוסח ומייחדים כל מעשר למקומו, לא עשינו בזה כלום והפירות נשארים טבל.
בימינו שאני, שהכל כל כך קל ונגיש, עדיף פשוט להשאיר את הלימונים על השיש עוד יום אחד בלי לגעת בהם, לסדר מחר בבוקר את המנוי מול הקרן, ואז להגיד את הנוסח כמו שצריך. מנהג ישראל תורה, ואין לנו לחפש קיצורי דרך ולהמציא פטנטים כשמדובר באיסורים חמורים של טבל ודאי.
ר' משה אהרן דייק יפה שיש סכנה להשאיר מטבע של מעשר שני סתם כך בארנק, וכפי שמזהירים הפוסקים מחשש תקלה שיוציאו את המעות לחולין. אבל למעשה, אין שום מניעה לקחת כעת מטבע של עשר אגורות מהארנק שלך ולחלל עליה את הפירות, ובלבד שמיד לאחר מכן תעטוף אותה היטב בניר דבק או תכניס למעטפה קטנה ותכתוב בברור "מעשר שני" כדי שאיש לא ישתמש בה. אין חובה שיהיה מטבע מיוחדת שהוכנה מראש, וכל מטבע ישראלי ששוה פרוטה כשר לחלוטין לפדיון.
לגבי המחשבה לחתוך חתיכה מהלימון ולזרוק לפח, ראוי לדעת שזה לא מספיק. חיתוך הפרי וזריקתו מועילים רק כדי להפריש את התרומות, אבל הרמב"ם פוסק מפורשות שמעשר שני טעון פדיון על כסף ממש ואי אפשר להיפטר ממנו על ידי זריקה לאיבוד. המנהג הרווח והנוח ביותר לטווח ארוך הוא אכן לעשות מנוי בקרן מעשרות, אך לשעה זו תעשה כפי שהוריתי, תקרא את הנוסח המלא של ההפרשה מהסידור, ותוכל להשתמש בלימונים ללא שום חשש.