חבר סמך על פסק הלכה מ-ChatGPT דקות לפני כניסת שבת
קרה איתי מקרה ממש מענין השבוע שרציתי להעלות לפה. חבר שלי מהישיבה נתקע עם שאלה הלכתית סבוכה על מלאכת בורר עשר דקות לפני השקיעה בערב שבת, והרב שלו לא ענה לטלפון. בגלל הלחץ הוא פשוט הזין את כל פרטי השאלה ל-ChatGPT, והבוט הביא לו מקורות ברורים מהמשנ"ב והתיר לו את הפעולה, והחבר החליט לסמוך על זה!
חשבתי על זה ו... יש לי סברא שזה ממש בעייתי כי אין פה "עשה לך רב" ובינה מלאכותית לא באמת מסוגלת לפסוק ולהבין את המציאות האנושית לעומק. מצד שני, אם התשובה יצאה מנומקת היטב עם מקורות מדויקים, אולי בשעת הדחק מותר להתייחס לזה פשוט כמו ספר הלכה דיגיטלי? מה דעתכם, הוא נהג נכון באותו רגע או שהיה עליו פשוט להחמיר מספק?
בס"ד. מחילה מכבוד תורתו, אבל זה פשוט השם ירחם להסמך על בוט של מחשב בשאלה חמורה של בורר שהיא איסור תורה.
מרן הרמב"ם כתב מפורש בהלכות סנהדרין שמי שמורה הלכה צריך להיות בעל יראת שמים, ענווה ויראת חטא, ואיך אפשר לקחת פסק ממכונה גויה שאין לה נשמה ולא יראה? זה בכלל לא דומה לספר, כי ספר הלכה נכתב בידי תלמיד חכם מובהק שהכניס בו קדושה ודעת תורה, ואילו פה הבוט הזה יכול להמציא מקורות שבכלל לא קיימים במציאות וכבר קרו איתי מקרים שראיתי שהוא בודה הלכות. רבנו הבן איש חי תמיד מחנך אותנו שצריך לשאול חכם שמבין את המציאות ואת נפש השואל, ואם הרב לא עונה לפני שבת ויש ספק, ההלכה פשוטה וברורה - ספק דאוריתא לחומרא! במקום לשחק עם הטלפון עשר דקות לשקיעה ולחפש היתרים בכוח, החבר היה צריך פשוט לעזוב את התבשיל ולהחמיר על עצמו.
קראתי את מה שכתבת ואני מנסה לחשוב על זה מהנסיון שלי בחיים, סליחה אם זו שאלה בסיסית כי אני עדיין לומד. כולם דנים פה האם בוט יכול להיות רב או שהוא רק כמו ספר הלכה, אבל לדעתי זה בכלל לא דומה לספר רגיל. בעבודה שלי יוצא לי הרבה להשתמש בצאט הזה, והוא לפעמים פשוט ממציא דברים שנראים לגמרי אמיתים רק כדי לתת תשובה מהירה. ספר הלכה נכתב על ידי תלמיד חכם עם יראת שמים שבדק כל מילה, אבל למחשב אין יראת שמים והוא אף פעם לא יגיד שהוא לא יודע. איך אפשר היה לסמוך על המקורות שהוא זרק לו בלי לבדוק אותם בפנים? נראה לי שבדקות האלה של הלחץ לפני השקיעה, היה עדיף פשוט להחמיר או ללכת מהר לשאול איזה שכן בבנין מאשר לסמוך על מכונה שיש לה נטיה להמציא היתרים.
והנה יש לחקור בעצם ההנחה שלך שיש כאן איזה סוג של "פסק" או "ספר הלכה דיגיטלי". ובגדר הדבר נראה פשוט דכל יסוד ההוראה והפסק תלוי בבר דעת שמכריע את הספק, וכמו שמצינו בגיטין (דף כ"ב:) לענין כתיבת הגט דבעינן בר דעת וקוף אינו כלום, ה"נ לענין פסק הלכה. וא"כ, המכונה הזו שאין לה שום דעת והבנה אלא היא רק אלגוריטם שמקבץ מילים, איך שייך בכלל לומר שהיא "התירה" לו את הפעולה? הרי זה גרוע מקטן שקורא מספר, דהכא אין כאן אפילו שורש של דעת, ואף אם הציג מקורות מהמשנ"ב יתכן שחיבר שני ציורים שלא קשורים כלל. ולפ"ז מיושב דברור דבשעת הדחק כזו היה עליו להחמיר בספיקא דאורייתא דבורר, ולא לסמוך על גיבוב מילים שאין מאחוריו שום פוסק ומכריע.
קראתי את מה שאמרו פה ואני נזכר במשהו שהרב שלי לימד אותי כשרק התחלתי לשמור שבת. סליחה אם זו שאלה בסיסית, אני פשוט עדיין לומד.
פעם שאלתי אותו למה אני לא יכול פשוט לפתוח קיצור שולחן ערוך ולעשות בידיוק מה שכתוב שם כשאין רב זמין בערב שבת. הוא הביא לי פסק הלכה מפורסם (נראה לי של החזון איש, אני לא זוכר את המקור המדויק) שמי שפוסק הלכה רק מספרים בלי שימוש חכמים ולמידה מרב חי, בסוף טועה ומכשיל את עצמו. הרב גם סיפר לי סיפור על מישהו שניסה לפסוק לעצמו מתוך ספר בשבת כדי להחמיר על עצמו, ובסוף יצא שהוא עבר על איסור תורה ממש כי הוא לא הבין נכון את המציאות של המקרה. אז אם עם ספר קדוש שכתב תלמיד חכם אי אפשר לפסוק לבד, איך אפשר לסמוך על צאט של מחשב שלא מסוגל להסתכל על הסיטואציה ולברר איתך את כל הפרטים החסרים? הרי במו עיניי ראיתי שבהלכות בורר כל פרט הכי קטן של מצב האוכל או הכלי יכול לשנות את הפסק לגמרי.
ובגדר הדבר שכתבת, הנה יש לחקור בזה טובא, דהרי יסוד הדין שלא לפסוק מתוך ספרים ללא שימוש תלמידי חכמים אינו איזו חומרא בעלמא אלא דין מפורש. הרי בסוטה (דף כ"ב ע"א) מצינו דהתנאים שמורים הלכה מתוך מישנתן הם בגדר "מבלי עולם", ופירש רש"י שם דמורים מתוך המשנה ואינם יודעים טעמי ההלכה לדמות מילתא למילתא.
ולפ"ז מיושב הייטב למה הפסק מהבוט הזה גרוע אף מלימוד שטחי בספר. דעיין בש"ך ביורה דעה סימן רמ"ב (ס"ק ל"ג) שהביא מתשובת מהרשד"ם דמי שמורה הוראה מתוך ספרים ואין לו שימוש חכמים הרי הוא טועה ומטעה. וא"כ, אם בספר שכתבו תלמיד חכם אמרו כן, קל וחומר במכונה שאין לה שום הבנה בטעמי הדין אלא היא רק מסדרת מחרוזות של טקסט. ועל כן נראה פשוט דאין כאן תורת פסק כלל ואפילו בשעת הדחק חבר שלך לא יצא ידי חובת בירור ההלכה בזה.