קיום מצוות משלוח מנות בעילום שם - האם יוצאים ידי חובה?

לקראת ימי הפורים הבעל"ט, כדאי לתת את הדעת על סוגיא מעשית מאוד הנוגעת למשלוח מנות בעילום שם. כידוע, נחלקו הפוסקים בטעם המצוה. לדעת תרומת הדשן, הטעם היסודי הוא להרבות אהבה ואחוה, ולפי זה פשוט שאם המקבל לא יודע מי שלח לו את המנות, הנותן לא יצא ידי חובתו כלל. מאידך גיסא, יש פוסקים בראשונים הסוברים שהמטרה היא לדאוג שיהיה למקבל די צרכי סעודה לפורים, ולשיטתם יצא גם אם השולח נותר אלמוני.

למעשה, המישנה ברורה מביא את הדעות הללו, ופוסק שראוי להחמיר כדעת תרומת הדשן ולכתחילה לדאוג שהמקבל ידע מי השולח. אשמח לשמוע מה המנהג הרווח בקהילותיכם בפורים, בפרט בכל מיני מסגרות שעושים משחקי "גמד וענק" וכדומה. האם מקפידים אצלכם לגלות בסוף את השם כדי לצאת ידי חובה להלכה, או שסומכים בדיעבד על הדעה השניה?